במימוש פרופילים למחקר ברור שנעשו קיצורי דרך והפרופילים מופחתים לעומת פרופילים תפעוליים. לכן אי אפשר להעביר באופן מיידי את מערכת ה-FHIR שנבנתה באירגון הרפואי לתפעולית. מה יכול וצריך לעבור לטובת בניית מערכת תפעולית? למשל: תוצאות מחקר שמחשבות ניבוי על נתוני החולה (רשמים registries) יכולות להיות מוזנות חזרה לתיק הרפואי. בנוסף, ממשקי FHIR רגילים כמו העמסה של תוצאות מדידה ומדדים ממכשירים שמשדרים FHIR. כל אלה דורשים התאמות. מה דרוש (באירגון הרפואי ובקהילת FHIR) כדי להעריך את ההתאמות האלה?

שרת החישובים מותקן ברשת תקשורת פנימית של האירגון הרפואי. בשיטת הפדרציה, יעמוד מחשב חזק בכל אירגון, מחשב זה יהיה מוגן מתקשורת חיצונית כדי לאפשר לו לשמש שטח איחסון לנתוני מחקר מזוהים או מותממים. התקשורת החוצה אמורה להתבצע על ידי שרת קל (lightweight) שמממש פרוטוקול קבוע לשידור וקליטה של תוצאות מחקריות. המידע שיעבור בתקשורת החיצונית הוא תוצאות אלגוריתם (בקבצי טקסט מובנה) יחד עם רשימות תז מעורבלות שמעידות על האוכלוסיה עבורה חושב האלגוריתם. אנחנו פתוחים לרעיונות איך לממש את קו התקשורת בין האירגונים במקסימום אבטחה תוך התבססות על תשתית קיימת.

עבודת FHIR בישראל גוררת שימוש בפרופילים שאינו בהכרח סטנדרטי בראייה בינלאומית. זאת בדומה לעבודות נוספות כמו SNOMED באנגליה. לצרכי מחקר המיפוי של נתונים על ידי פרופילים שנבנו במיוחד, עוד יותר עלול להרחיק את הגירסה הישראלית מהתקן הבינלאומי. איך אפשר לפתור זאת? האם ניתן לחשוב על כלי המרה למענה על הסוגייה?